.

חיפוש עבודה הוא נושא רגיש מאוד.

הוא לא קשור רק לקריירה או לשאלה איפה נעבוד. הוא קשור לפרנסה שלנו, לביטחון הכלכלי שלנו, ליכולת שלנו להתקיים
ולעיתים גם לתחושת הביטחון שלנו לגבי העתיד.

לכן ראיון עבודה הוא לא תמיד "רק ראיון".

אנחנו יושבים מול אדם או מספר אנשים שבוחנים אותנו, שואלים אותנו שאלות ומנסים בתוך זמן קצר להחליט האם אנחנו
מתאימים לתפקיד.

וכשאנחנו באמת זקוקים לעבודה, הרבה מאוד יכול להיות מונח מבחינתנו על הכף.

המחשבה "אני חייב להצליח בראיון הזה" עלולה להפוך את הסיטואציה למלחיצה מאוד ולהגביר עוד יותר את החרדה

.

באיזה מצב אתם מגיעים לראיון?

.

יש הבדל בין אדם שכבר עובד, מרגיש ביטחון כלכלי מסוים ומחפש עבודה חדשה כדי להתקדם או לשפר את מצבו, לבין אדם
שפוטר ונמצא כרגע ללא עבודה.

פיטורים יכולים להיות חוויה מטלטלת.

מעבר לאובדן ההכנסה ולדאגה הכלכלית, הם עלולים לערער גם את הביטחון העצמי.

"למה פיטרו אותי?"

"אולי אני לא מספיק טוב?"

"האם אצליח למצוא עבודה אחרת?"

וכשאדם מגיע מתוך המקום הזה לראיון הבא, הוא עלול להגיע פגיע יותר.

הוא זקוק לעבודה, הביטחון שלו אולי כבר התערער, ועכשיו הוא צריך לעמוד שוב מול אדם שבוחן ומעריך אותו.

צורך בפרנסה + פגיעה אפשרית בביטחון העצמי + פחד מדחייה נוספת + סיטואציה שבה בוחנים אותי
כל אלה עלולים ליצור לחץ גדול מאוד.

לכן, לפני שאנחנו אומרים לעצמנו "אני פשוט צריך להיות יותר בטוח בעצמי", כדאי להבין מה באמת מגביר את החרדה שלנו.

.

מעגל ההחמרה שעלול להיווצר מראיון לראיון

.

אחת הבעיות היא שכאשר אדם עובר מראיון עבודה אחד לאחר ולא מתקבל שוב ושוב, כל ראיון שלא הצליח עלול
להתחיל להשפיע גם על הריאיון הבא.

האדם מגיע לראיון הראשון לחוץ.

הריאיון לא מצליח.

לקראת הריאיון הבא כבר מתווספת המחשבה:

"ומה אם שוב אכשל?"

ואחרי עוד דחייה עלולה להופיע מחשבה קשה יותר:

"אולי הבעיה היא בי."

וכך עלול להיווצר מעגל:

חרדה  >  קושי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי   >   כישלון או דחייה   >  ירידה בביטחון העצמי   >  חרדה גדולה יותר לקראת הריאיון הבא.

אבל את המעגל הזה אפשר להתחיל לעצור.

והשלב הראשון הוא להבין מה בדיוק קורה לנו ועל אילו מהגורמים אנחנו יכולים להשפיע.

כי לא תמיד מדובר באותה סיבה.

.

.

מה יכול להגביר חרדה וחוסר ביטחון בראיון עבודה?

.

1.חוסר הכנה – גורם שלפעמים אנחנו פשוט מפספסים

אני רוצה להתחיל דווקא מגורם שאפשר לעשות לגביו הרבה.

אחת הסיבות שיכולות להגביר את החרדה בראיון עבודה היא חוסר הכנה.

פגשתי אנשים שהגיעו שוב ושוב לראיונות כשהם לחוצים וחסרי ביטחון, אבל כשבדקנו את הדברים
התברר שהם פשוט לא הגיעו מספיק מוכנים.

הם לא הכירו מספיק את החברה, לא למדו לעומק את דרישות התפקיד, לא רעננו את הידע המקצועי
שהיה נחוץ להם ולא חשבו מראש אילו שאלות הם עשויים להישאל.

תחשבו מה קורה במצב כזה.

ראיון העבודה הוא ממילא סיטואציה מלחיצה, ועכשיו מתווספת גם המחשבה:

"רק שלא ישאלו אותי משהו שאני לא יודע."

ברור שהדבר יכול להגביר עוד יותר את הלחץ.

לכן, לפני שאתם מסיקים שיש לכם בעיה של ביטחון עצמי, שאלו את עצמכם:

האם אני באמת מגיע מוכן לראיון הזה?

למדו על החברה שאליה אתם מגיעים. קראו היטב את הגדרת התפקיד. בדקו מה מצופה מאדם בתפקיד הזה.
רעננו את הידע המקצועי שלכם. חשבו אילו שאלות אתם עשויים לקבל והכינו דוגמאות מהניסיון שלכם.

ותרגלו.

ראיתי אנשים שברגע שהבינו עד כמה ההכנה חשובה, התחילו להשקיע הרבה יותר בלמידת התחום ובהכנה
לקראת הריאיון.

כשהם הגיעו מוכנים יותר, משהו השתנה.

הם ידעו יותר, תחושת השליטה שלהם עלתה – ואיתה גם הביטחון.

.

2,חוסר ביטחון עצמי – כשיש לכם מה להציע אבל קשה לכם לראות את זה

לפעמים האדם דווקא מגיע מוכן.

יש לו ידע. יש לו ניסיון. הוא יכול בהחלט להתאים לתפקיד.

אבל הוא מתקשה להאמין בעצמו ולהציג את היכולות שלו.

כשמבקשים ממנו לדבר על ההצלחות שלו, הוא מצטמצם. כששואלים אותו על נקודות החוזק שלו, הוא מתקשה לענות.
וכשהוא יושב מול אדם שנתפס בעיניו כבעל סמכות, הוא עלול להרגיש שהוא צריך להוכיח שהוא "מספיק טוב".

במקרה כזה כדאי לעשות עבודה אחרת לפני הראיון.

שבו וכתבו לעצמכם:

מה אני יודע לעשות היטב?

איזה ניסיון כבר צברתי?

מה הצלחתי לעשות במקומות העבודה הקודמים שלי?

איזה ערך אני יכול להביא לתפקיד הזה?

אל תחכו שהמראיין ישכנע אתכם שאתם מתאימים. הגיעו לראיון כשאתם כבר יודעים מה יש לכם להציע.

.

.

3.כשהריאיון הופך לעניין של "חיים או מוות"

ככל שהעבודה חשובה לנו יותר, אנחנו עלולים להעמיס על הראיון משמעות עצומה.

"אני חייב לקבל את העבודה הזאת."

"אסור לי להיכשל."

"אם לא יקבלו אותי, אני בצרות."

חלק מהדאגה הזאת יכול להיות מציאותי לחלוטין. אדם שנמצא ללא עבודה באמת צריך להתפרנס.

אבל כאשר אנחנו הופכים את הריאיון לאירוע שבו אסור בשום אופן להיכשל, אנחנו עלולים להגביר עוד יותר
את תחושת האיום ואת החרדה.

ואז יכולים להופיע דופק מואץ, מתח בגוף, הזעה, בלבול, קושי להתרכז ולפעמים אפילו התחושה שפתאום "שכחנו הכול".

במקום לומר לעצמכם:

"אני חייב לעבור את הראיון הזה",

נסו לעבור למחשבה מציאותית יותר:

"חשוב לי מאוד לקבל את העבודה הזאת ואני אעשה את המיטב כדי להצליח, אבל ראיון אחד לא קובע את הערך שלי
ולא את כל העתיד שלי."

המטרה אינה לשכנע את עצמנו שהעבודה אינה חשובה.

היא חשובה.

המטרה היא לא להפוך את הראיון לאיום גדול עוד יותר ממה שהוא כבר.
.

 4.כישלונות קודמים שמגיעים איתנו לראיון הבא

אם לא התקבלתם לכמה עבודות ברצף, קשה להגיע לראיון הבא כאילו דבר לא קרה.

אבל יש הבדל גדול בין לומר:

"לא התקבלתי לשלוש עבודות"

לבין להסיק:

"אני כישלון ואף אחד לא ירצה אותי."

הראשון מתאר אירועים שקרו. השני הופך אותם למסקנה על מי שאתם.

במקום לצאת מכל ראיון עם המסקנה "שוב נכשלתי", נסו להשתמש בו גם כמקור ללמידה.

שאלו את עצמכם:

מה עשיתי טוב?

באילו שאלות הייתי פחות טוב?

איפה נתקעתי?

איזו שאלה הפתיעה אותי?

מה היה חסר לי?

ומה אני יכול לעשות אחרת בפעם הבאה?

כך גם ראיון שלא הסתיים בקבלה לעבודה יכול להפוך לחלק מתהליך השיפור שלכם.

.

5.אתם אנשי מקצוע טובים – אבל מתקשים להציג את עצמכם

יש אנשים מצוינים בעבודה שלהם שלא מצטיינים בראיונות.

אלה שני דברים שונים.

אדם יכול להיות עובד נהדר, מקצועי, אחראי ומוכשר – ובכל זאת להתקשות לדבר על עצמו מול מראיין.

יש מי שמרגיש שהוא "מתרברב" כשהוא מדבר על הצלחות. יש מי שעונה בקצרה מדי. ויש מי שמרוב לחץ פשוט לא
מצליח להעביר למראיין מי הוא ומה הוא יודע לעשות.

גם ראיון עבודה הוא מיומנות שאפשר לתרגל.

בקשו מאדם שאתם סומכים עליו לעשות איתכם סימולציה. ענו בקול על שאלות. צלמו את עצמכם בטלפון.

בדקו: האם התשובות שלכם ברורות? האם אתם נותנים דוגמאות? האם אתם מצליחים להסביר מה עשיתם ומה אתם
יודעים לעשות?

המטרה אינה להציג דמות מזויפת או "למכור" מישהו שאינכם.

המטרה היא ללמוד להציג בצורה ברורה את האדם המקצועי שאתם כבר היום.

מחקרים בתחום ראיונות העבודה מצביעים גם על כך שלאופן שבו מועמדים מציגים את עצמם, את ניסיונם ואת הישגיהם
יכולה להיות השפעה על האופן שבו הם מוערכים במהלך הראיון.

.

.

פיטרו אותי – האם זה אומר שאני פחות טוב?

לא.

פיטורים הם אירוע תעסוקתי. הם אינם הגדרה של הערך שלכם כבני אדם או כאנשי מקצוע.

אנשים מפוטרים מסיבות רבות: שינויים ארגוניים, צמצומים, שינוי בתפקיד, חוסר התאמה למקום מסוים ולעיתים גם מסיבות מקצועיות.

גם אם היו דברים שיכולתם לעשות טוב יותר במקום העבודה הקודם, אפשר ללמוד מהם.

אבל יש הבדל עצום בין לומר:

"יש דברים שאני רוצה לשפר"

לבין לומר:

"אני לא מספיק טוב."

אם תגיעו לראיון הבא כשאתם עדיין נושאים את הפיטורים כהוכחה לכך שמשהו לא בסדר בכם, הדבר עלול להשפיע על הביטחון שלכם.

נסו לשאול:

מה למדתי מהעבודה הקודמת ומהפיטורים?

מה אני רוצה לעשות אחרת?

ומה אני מביא איתי היום לתפקיד הבא?

.

חשוב לדעת: חרדה בראיון אינה אומרת שלא תהיו עובדים טובים

.

זו נקודה שחשוב לי במיוחד להדגיש.

מחקר בתחום ראיונות העבודה מצא שחרדה בראיון יכולה להיות קשורה לביצוע פחות טוב בתוך הראיון עצמו, אבל הקשר בינה
לבין הביצועים של האדם בעבודה בפועל היה קרוב לאפס.

כלומר, אדם יכול להיות מקצועי, מוכשר ועובד מצוין – ובכל זאת להיות חרד מאוד בראיון עבודה.

לכן אם לא הצלחתם להביא את עצמכם לידי ביטוי בראיון, אל תמהרו להפוך את החוויה הזאת למסקנה על היכולת המקצועית שלכם.

גם פחד מהערכה שלילית – החשש ממה המראיין יחשוב עלינו, כיצד הוא ישפוט אותנו והאם ידחה אותנו – נמצא במחקר כקשור לחרדה
בראיונות עבודה.

הידיעה הזאת לא מעלימה את החרדה, אבל היא יכולה לעזור לנו להבין אותה וללמוד כיצד להתמודד איתה.

.

.

.

ומה אם עשיתי את כל זה ועדיין החרדה גדולה?

.

לפעמים הכנה טובה, תרגול ושינוי בדרך שבה אנחנו חושבים על הראיון יכולים לעשות שינוי משמעותי.

אבל לא תמיד.

אם אתם מגיעים מוכנים, יודעים את החומר, מתרגלים – ובכל זאת החרדה חזקה עד כדי כך שאתם קופאים, נמנעים מראיונות
או שוב ושוב לא מצליחים להביא את היכולות שלכם לידי ביטוי, יכול להיות שכדאי לבדוק מה נמצא מתחת לחרדה.

אולי יש שם פחד עמוק מביקורת או מדחייה.

אולי חוסר הביטחון מלווה אתכם גם בתחומים אחרים בחיים.

אולי קיימת חרדה חברתית.

ואולי חוויות קודמות יצרו אצלכם אמונות שליליות לגבי עצמכם והיכולות שלכם.

במצבים כאלה לא חייבים להמשיך לעבור מראיון לראיון, להיפגע שוב ושוב ולחכות שהבעיה תיעלם מעצמה.

אפשר לעבוד גם על המקור של החרדה.

.

הפינה של אילנה

.

אם אתם עוברים עכשיו מראיון לראיון, אני רוצה שתזכרו דבר אחד:

אל תמדדו את עצמכם רק לפי התשובה שקיבלתם בסוף הראיון.

אחרי כל ראיון שאלו את עצמכם:

מה אני לוקח ממנו לראיון הבא? זה כל כך חשוב!

אולי זה ידע נוסף. אולי ניסיון נוסף. אולי שאלה שכבר לא תפתיע אתכם בפעם הבאה. ואולי הבנה של משהו
שאתם רוצים לחזק בעצמכם.

כך אתם מפסיקים להיות רק מי שמחכים שמישהו יבחר בהם – ומתחילים להשתמש בכל ראיון גם כדי ללמוד,
להתחזק ולהגיע מוכנים יותר לראיון הבא.
.

כשהחרדה ממשיכה לנהל אתכם

.

אם אתם מרגישים שאתם כבר עושים את כל מה שאתם יכולים – מתכוננים, לומדים ומתרגלים – ובכל זאת החרדה משתלטת
עליכם בכל ראיון מחדש, ייתכן שהקושי אינו נמצא רק בראיון עצמו.

לפעמים מתחת לחרדה נמצאים חוסר ביטחון עמוק יותר, פחד מדחייה או מכישלון, ביקורת עצמית או דפוסי חשיבה שמלווים אותנו
גם בתחומים אחרים בחיים.

במקרים כאלה אפשר לעבוד על הדברים האלה בטיפול, להבין מה מפעיל את החרדה ולרכוש כלים שיעזרו להתמודד איתה בצורה טובה יותר.

אם אתם מרגישים שהחרדה וחוסר הביטחון כבר מונעים מכם להתקדם ולהביא את היכולות שלכם לידי ביטוי, אתם מוזמנים לפנות אליי
ולבדוק יחד כיצד אפשר לעזור.

.

 מקורות מקצועיים ומחקרים

.

Schneider, L., Powell, D. M., & Bonaccio, S. (2019).
Does interview anxiety predict job performance and does it influence the predictive validity of interviews?
International Journal of Selection and Assessment, 27, 328–336.

Zhang, I. Y., Powell, D. M., & Bonaccio, S. (2022).
The role of fear of negative evaluation in interview anxiety and social-evaluative workplace anxiety.
International Journal of Selection and Assessment, 30, 302–310.

Peck, J. A., & Levashina, J. (2017).
Impression Management and Interview and Job Performance Ratings: A Meta-Analysis of Research Design with Tactics in Mind.
Frontiers in Psychology, 8, 201.

.

.